טיולי עוספיה 1970 בע"מ נ' סקר ואח'

פסק דין

לפני תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת וכן כנגד נתבע נוסף המחזיק/הבעלים של כלי הרכב שהיה מעורב באירוע התאונה ואשר נמחק לבקשת ב"כ התובעת, כל זאת בגין נזקי רכוש שנגרמו לאוטובוס בבעלות התובעת בסך של 24,328 ₪ באירוע תאונה מיום 16/9/08 .

ב"כ הצדדים התייצבו לדיון וחזרו על הטענות כפי שהועלו על ידם במסגרת כתבי בי הדין ומכאן פסק הדין:

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לנסיבות קרות האירוע ולגובה הנזק הישיר בהתאם לחוו"ד, כך שנותרה שאלת האחריות של המבטחת- הנתבעת במסגרת הפוליסה להכרעה.

ב"כ התובעת טען, כי הנתבעת אחראית לשאת בתשלום בגין הנזקים שנגרמו לכלי הרכב של התובעת אשר ניזוק באירוע התאונה כתוצאה מכך שכלי רכב מסוג טרקטור בבעלות/החזקת/שליטת המבוטח אצל הנתבעת, התדרדר לעבר האוטובוס שחנה וגרם לנזקים המופיעים בחוו"ד.

ב"כ הנתבעת טען, כי הואיל והנתבע 01, שבינתיים נמחק כאמור לעיל, המבוטח אצל הנתבעת הינו הבעלים של האוטובוס, בהיותו בעל מניות בתובעת וככזה איננו יכול להיחשב " צד ג' " בהתאם לפוליסה ומשכך, חל החריג בפוליסה מכוחו טוענת הנתבעת להעדר כיסוי ביטוחי.

התובעת הינה חב' בע"מ המאוגדת כדין ברשם החב' ומכאן שהינה בבחינת אישיות משפטית נפרדת.

הנתבע הינו בעל מניות בתובעת אשר, בין היתר, עיסוקה במתן שירותי הסעה ובבעלותה/חזקתה מספר כלי רכב.

בנסיבות העניין, כאשר אין חולק על קרות האירוע והנזקים, הנטל להוכיח כי חל החריג והעדר הכיסוי הביטוחי הינו על הנתבעת, אשר כל טענתה נסבה על העובדה לפיה המבוטח הינו בעל מניות אצל התובעת ומשכך, איננו בבחינת צד ג' כאמור בחריג לפוליסה.

האמנם ?

למעשה עלי לדון בשאלה האם במקרה שלפני, כאשר המבוטח אצל הנתבעת אחראי לנזק שגרם לכלי רכבה של התובעת והינו בעל מניות בתובעת, הינו בבחינת צד ג' שאז לא חל החריג בפוליסה או שמא הינו בבחינת המחזיק/ השולט בכלי הרכב שניהם, כך שעסקינן ברכוש שלו ואין כיסוי ביטוחי והחריג חל.

לטעמי, אין לפרש את החריג בדרך שהוצעה ע"י המבטחת ואבאר.

לעניין פרשנותו של החריג, ישנו פסק הדין של כב' השופט יצחק עמית, בבית המשפט המחוזי בחיפה, בר"ע 149/06 , חזן חנניה נ. הראל חברה לביטוח בע"מ ואח', שם קבע כב' השופט עמית כי:

"מטרתו של החריג להבהיר, כי הפוליסה לא נועדה לבטח נזקי רכוש של המבוטח עצמו או של בני ביתו הסמוכים על שולנו, להבדיל מנזקי רכוש של צד שלישי.

לדוגמא, אם המבוטח פגע במכוניתו במכסחת הדשא שלו (או של השכן, בעת שהמבוטח השתמש בה -נכס שבהחזקתו ), הנזק לא יהיה מכוסה בשל החריג "רכוש שבבעלותו".

במקרה שלפנינו, המבוטח גרם נזק לאוטובוס של התובעת באמצעות כלי רכב נוסף שבבעלותו/החזקתו.

למעשה, מדובר בשני צדדים שונים ואין לראות את הנתבע 01 ואת התובעת כאישיות אחת, שאם לא כן, נשמטת הקרקע תחת תורת האורגנים וחוק החב' לפיה, התובעת הינה בבחינת אישיות משפטית נפרדת.

כאשר אלו הם פני הדברים, אין להחיל את החריג הנ"ל אשר יש בו , הלכה למעשה, כדי להרים את מסך ההתאגדות, בניגוד לרציונל של הקמת חב' משפטית בעלת זכויות וחובות ועניין זה מקבל משנה תוקף וחשיבות כאשר ישנם בעלי עניין/בעלי מניות/מנהלים /דירקטורים נוספים זולת המבוטח שזכויותיהם עלולים להיות מקופחים מבלי לשמוע את עמדתם כלל ועיקר, שכן אין זה ההליך המתאים.

די בטעם זה כדי לדחות את טענות הנתבעת ולא להחיל את החריג ורק למעלה מן הצורך אציין, כי גם אם היה עולה בידי הנתבעת להוכיח (בעניין שלפני אף לא הועלתה הטענה) כי, מדובר בחב' של בעל מניות יחיד וכי המבוטח הינו "הרוח החיה" אצל התובעת ואין בילתו , אינני משוכנעת כי היה בכך כדי להחיל את החריג שכן יש להוכיח, כי לא נעשה ביטוח נוסף, לכלי הרכב הנפגע ו/או כי מדובר בקנוניה. (רמת הוכחה מוגברת).

בעוד שנקודת המוצא בפסק דין זה הינה שאין מחלוקת, כי האירוע נגרם וכי אין המדובר בקנוניה שנועדה להונות את חב' הביטוח.